פעילות גופנית וסוכרת

מחלת הסוכרת – הגדרה:

שיבוש פעילות ההורמון אינסולין (המופרש מהלבלב) – גורם לאי-תקינות בחילוף החומרים של הגלוקוז (סוכר), ולעלייה ניכרת ברמתו בדם.

תפקיד האינסולין: לאפשר כניסת גלוקוז (סוכר) לתאים, ובכך שמירה על רמת הסוכר בדם ובניית חלבוני הגוף.

סוכרת מסוג 1 :

נקראת גם "סוכרת נעורים", מתפרצת באופן מהיר בגיל צעיר, (5-7 וגיל ההתבגרות), נובעת מפגיעה בתאי "ביתא" בלבלב המפסיקים לייצר אינסולין. הטיפול בה דורש הזרקת אינסולין.

סוכרת מסוג 2:

מתפתחת בד"כ באופן איטי מעל גיל 40, נקראת "סוכרת מבוגרים". גורמים סביבתיים כמו: היעדר פעילות גופנית, מצב סטרס מתמשך והשמנה מעלים את הסיכון להופעתה, היא אינה תלויה בהזרקת אינסולין.

סיבוכי מחלת הסוכרת:

– שקיעת שומנים בדפנות כלי הדם – סכנה להפרעה בזרימת הדם ונזק לעור ורקמות

– כניסה להיפוגליקמיה – עייפות, חולשה, צימאון ותחושת רעב.

– הפחתת התנגדות הגוף לזיהומים

– נוירופתיה – נזק עצבי הגורם לירידה בתחושה (בעיקר בכפות רגליים).

– סכנה לפצעים בעור בשל חוסר תחושה ופגיעה בכלי הדם.

מדוע פעילות גופנית?

– מסייעת בהפחתת מסת שומן עודפת – המהווה גורם להתפתחות המחלה

– גורמת לירידה ברמת השומנים בדם , וירידה בלחץ הדם הכללי

– מעלה את רגישות הקולטנים בגוף לאינסולין

– מפחיתה לחץ ומתח נפשי (מרכיב חשוב בהחמרת / הופעת סוכרת)

פעילות גופנית מומלצת:

* פעילות סיבולת ממושכת בעצימות בינונית (50%-70% מהדופק המירבי) למשך 20-60 דקות בתדירות יומיומית (הליכה, אופניים, ריצה קלה וכו')

* סוגי המאמץ הכרוכים בפעילות שרירים קצרה ואינטנסיבית (כדורגל, כדורסל וכו') קשים יותר להסתגלות לחולי סוכרת ויש להימנע מהם.

* לאימוני כוח השפעה חיובית על האיזון המטאבולי של המחלה, אך יש לשלבם עם אימוני סיבולת, המשפיעים יותר על המערכות המרכזיות (מערכת הדם ומערכת הנשימה).

* חולי סוכרת חייבים להיות זהירים מאוד בזמן פעילות גופנית: העלאת רגישות התאים בזמן מאמץ עלולה לגרום לכניסה מואצת של גלוקוז לתאים ולירידה חדה ברמתו בדם (היפוגליקמיה): יש להצטייד בזמן האימון בממתק או חטיף עשיר בפחמימות זמינות.

רשימת מקורות

1.  Thomas JS, France CR, Sha D, Vander Wiele N, Moenter S, Swank K. The effect of chronic low back pain on trunk muscle activations in target reaching movements with variousloads. Spine (Phila Pa 1976). 2007 ; 32: 1-8.
2.  Dankaerts W1, O'Sullivan P, Burnett A, Straker L. Altered patterns of superficial trunk muscle activation during sitting in nonspecific chronic low back painpatients: importance of subclassification. Spine (Phila Pa 1976).2006; 17: 2017-23.
3.  Demoulin C, Crielaard JM, Vanderthommen M. Spinal muscle evaluation in healthy individuals and low-back-pain patients: a literature review. Joint bone spine. 2007; 74(1): 9-13.
4.  Marcolin G, Petrone N, Moro T, Battaglia G, Bianco A, Paoli A. Selective Activation of Shoulder, Trunk, and Arm Muscles: A Comparative Analysis of Different Push-Up Variants. J athl train. 2015; 50  (11): 1126-32.
5.  You YL, Su TK, Liaw LJ, Wu WL, Chu IH, Guo LY. The effect of six weeks of sling exercise training on trunk muscular strength  and endurance for clients withlow back pain. J Phys Ther Sci.2015 (8):2591-6.
6.  Inverarity L. Sciatca – Causes and Treatment of Sciatica. http://physicaltherapy.about.com/. 2015
7.   Cluett J, Top 5 Steps to Prevent a Hip Fracture. http://orthopedics.about.com/.2015
8.  Quinn E, Whiplash Injuries. http://sportsmedicine.about.com/.2015.
9.  Asher A, Recovery From Whiplash. http://backandneck.about.com/.2014.
10.   Quinn E, What Is Muscular Endurance. http://sportsmedicine. About.com/.2014.
11.  Waehner P, Stabilizers Muscles. http://exercise.about.com/.2014.